בשנת 1980 מספר כלי הרכב בישראל עלה ל– 540,000 והגביר את הביקושים למקומות החניה בשולי הרחובות וסמוך לבתים המשותפים. ביקושים גוברים למקומות חניה בשנות השמונים של המאה העשרים הגבירו את הסכסוכים על מקומות החניה במגרשי חניה משותפים, והצמדה ייחודית של משבצות חניה לדירות מגורים החלה להפוך לנוהג מקובל. בחלק מבנייני המגורים הגבוהים ומבנייני העסקים נבנו חניונים תת קרקעיים.

בשנת 1990 עלה מספר כלי הרכב בישראל מעל מיליון כלי רכב, ובשנת 2007 המספר עלה על 2.28 מיליון והאמדן ל2013 הוא עליה של 20%. רמת המינוע הנוכחית בישראל עומדת על כ-315 כלי רכב ל– 1,000 תושבים ונחשבת רמה נמוכה במושגי העולם המערבי. העלייה הדרמטית במספר כלי הרכב בישראל בארבעים השנים האחרונות יצרה לחצי חניה, בפרט במרכזי הערים הגדולות.

לתל אביב בלבד נכנסים מדי יום מעל לחצי מיליון כלי רכב, נוסף ל-250 אלף כלי רכב של המתגוררים בה.

שטח החנייה התקני של מכונית בישראל הוא 25 מ"ר. אלא שמכוניות זקוקות לפחות לשני שטחי חנייה – אחד בקרבת בית המגורים ואחד בקרבת מקום העבודה. שטחים נוספים מוקצים גם באיזורי קניות, מסחר, ולימודים.

על פי הנחות חישוב מקובלות רכב פרטי אחד בישראל תופס לפחות שני שטחי חנייה לכן הוא דורש 50 מ"ר של שטחי חניה. שטח זה לא כולל שטחי כבישים המגיעים בממוצע לכ-62 מ"ר למכונית, כך שכל מכונית צורכת לפחות 110 מ"ר. חישוב זה מוכיח שהפתרון לחיסכון בשטחי קרקע המוגבלים הנמצאים לרשותנו הוא בניית חניונים תת קרקעיים. ככל שיהיו יותר חניונים זמינים כך יקטן גם זיהום האוויר, וגם בזבוז האנרגיה שגורמת השוטטות בחיפוש מקום חניה.

השפעות של אי זמינות חניונים לכלי רכב

בשנת 2007, הוצג בכנס שדן בבעיות חניה מחקר אודות עלות חיפושי חנייה באיזור בתל-אביב, כפי שנמדדו בשעות היום בימי חול. העלות השנתית של הזמן שהושקע בחיפוש החנייה היא 16 מיליון ש”ח בשנה כאשר על אלה יש להוסיף עלות הדלק 19 מיליון ש”ח בשנה. העלות השנתית הכוללת של חיפושי החניה נאמדת אם כן ב-35 מיליון ש"ח בשנה. להוצאה זאת יש להוסיף את עלויות הנזק הבריאותי של זיהום האוויר, הרעש ,התאונות ותחזוקת הכבישים. עלויות נוספות שלא נמדדו הן הטיפול במחלות הנגרמות על ידי זיהום אוויר, רעש, תחזוקת דרך ותאונות כתוצאה מחיפוש חניה. מאז גדל מספר כלי הרכב בישראל ב20% וזמן החיפוש פר רכב בודד ב-30% בערך.

על סמך הנתונים שפורסמו ע"י ועדת האיחוד האירופאי, הוערך על ידי מומחי המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה ושימור הסביבה בטכניון, כי הערך הכספי של הנזק שנגרם לסביבה ולמשק בישראל, על ידי זיהום האוויר מכלי רכב בתנאי הארץ, הינו קרוב למיליארד יורו לשנה. מערכות פינוי העשן ואוורור החניונים אמנם השתפרו ונהיו חסכוניות יותר אולם הן פותרות את הבעיה בתוך החניון על חשבון הזיהום החיצוני.

הערך הזה התקבל על ידי שתי שיטות חישוב שונות: שיטה אחת מתבססת על פליטות מזהמים שונים מכלי רכב ועל ערכים של נזקים שנגרמים על ידי כל המזהמים האלו, השיטה השנייה מתבססת על רמת המינוע וערכת הנזק שנגרם על ידי זיהום האוויר מכלי רכב פר גולגולת.

כידוע, מזהמי אוויר גורמים לאפקטים בריאותיים וסביבתיים שונים התלויים במזהם הספציפי, בריכוזו, במשך החשיפה, באינטרקציה עם מזהמים נוספים, במצבו הפיסי וברגישות של האדם הנחשף. החשיפה בעיקרה היא נשימתית ולכן מערכת הנשימה היא הנפגעת העיקרית.

בשנים האחרונות הצטבר מידע מדעי רב הקושר בין זיהום אוויר ובריאות הציבור, בעיקר בהקשר של מחלות בדרכי הנשימה. מחקר רב-שנתי שנערך על ידי אוניברסיטת הרווארד בשש ערים ראשיות בארה"ב מצביע על קשר בין יחס קצב התמותה וריכוז החלקיקים באוויר. יחס קצב התמותה מוגדר כמספר האנשים ל- 1000 תושבים שמתו, באופן יחסי לרמת יחוס בסיסית.

המזהמים:

תחמוצות חנקן (NOX), ובמיוחד חנקן דו-חמצני (NO2) – מגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה. בישראל, כ-52% מפליטות תחמוצות החנקן מקורן בתחבורה.

פחמן חד-חמצני (CO) – חודר במישרין לדם דרך דפנות הריאות, מתקשר להמוגלובין ומונע בכך אספקת חמצן סדירה ללב, למוח וליתר הרקמות בגוף. הוא גם גורם לעייפות מוגברת, כאבי ראש והאטה בתגובות. מזהם זה נמדד בריכוזים גבוהים בעיקר בחניונים ובמקומות סגורים שבהם אין איוורור מספיק. בישראל, כ-98% מפליטת פחמן חד-חמצני מקורה בתחבורה.

תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) המגדילות את הסיכוי לחלות בסרטן. בישראל, כ-74% מרחפות מקורן בתחבורה.

המזהמים הנפלטים מכלי רכב משפיעים על בריאות האנשים לא רק בזמן החשיפה אלא גם במשך השנים הבאות לאחר החשיפה. מידע מדעי רב המתפרסם כבר עשרות שנים, מצביע בבירור על נזקים בריאותיים מזיהום האוויר, החל מהחמרה או גרימה של מחלות כגון אסטמה, דלקות בדרכי הנשימה, מחלות לב וסרטן ועד לתמותה בטרם עת.

כמו כן, הזיהום גורם לעלות כספית למשק עקב עלייה באשפוזים, אובדן ימי עבודה, עלות הטיפולים הרפואיים והתמותה.

הזיהום ממקורות ניידים:

כלי רכב – פליטת תערובת מזהמים פעילים לאטמוספירה על ידי כלי הרכב גורמים לזיהום אוויר בעייתי אף יותר מזה הנגרם ממקורות נייחים. הסיבה לכך היא, שהמזהמים נפלטים בגובה נמוך, ואפשרות המהילה שלהם באטמוספירה מוגבלת יחסית לפליטה מארובות גבוהות. בנוסף, תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב היא ראקטיבית במיוחד, ומהווה גורם עיקרי ביצירת זיהום אוויר פוטוכימי, זיהום המתבטא ביצירת רמות אוזון (O3) גבוהות. בעיות זיהום האוויר מתחבורה חמורות במיוחד בנתיבי תחבורה ראשיים ובמרכזי הערים. בגוש דן, במרכז ירושלים ובחיפה נמדדו בשנה האחרונות מאות חריגות מתקני הסביבה וריכוזים מדאיגים של תחמוצות חנקן, עד פי 3 מהתקן! הדבר מעלה משמעותית את האפשרות לסכנות בריאותיות חמורות, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, כילדים וקשישים, ובקרב אנשים הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה. הקטנת פליטת המזהמים מכלי רכב עם מנועי בנזין נעשית כיום באמצעות ממירים קטליטים. זמן הפעולה של ממיר קטליטי מוערך בכ-150-200 אלף ק"מ, ואף פחות מזה בארץ, בגלל איכות הדלק הירודה. יעילות הממיר הקטליטי גם פוחתת עם הזמן, ולאחר 80 אלף ק"מ, מגיעה לכ-50% מהיעילות המקורית.

נזקי בריאות עקב זיהום אויר

לזיהום האויר אפקטים בריאותיים שונים. החשיפה הבריאותית לזיהום האויר היא נשימתית, ולכן נזקי הבריאות האופייניים מתמקדים במערכת הנשימה. הפגיעה היא גדולה יותר כשמדובר באוכלוסיה בעלת מערכת חיסונית חלשה יותר, קרי, חולים, קשישים וילדים. כיום, כבר קיימים מחקרים מדעיים ורפואיים שונים, בארץ ובעולם, הקושרים בין זיהום אויר ובריאות הציבור. כך למשל, ידוע מחקר שנערך בבית החולים שניידר לרפואת ילדים, המצביע על קשר סטטיסטי בין נוכחות מזהמי אויר לשיעור תחלואה של ילדים באסטמה בגוש דן. ממחקר אחר שנערך באיזור תל אביב, הסתבר כי באיזור זה נפטרים קרוב לשלוש מאות איש בשנה עקב השפעות זיהום האויר, שמקורו בפליטת חלקיקים מרחפים מכלי רכב. ההשפעות הן אם כן ברורות ומובהקות. נשאלת השאלה האם הן נלקחות בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות במדינה וכיצד.

חניונים וזיהום האוויר

מכל האמור לעיל ברור שמציאת מקום חניה נגיש וקרוב היא אחת הדרכים הברורות לא רק להפחתת זיהום האוויר אלt לחיסכון בזמן של הנהגים.

המחסור בשטחים פנויים לחניונים פתוחים ויוקר משבצת הקרקע הדרושה לרכב (כפי שהוסבר לעיל) מחייב בבניין חניונים תת קרקעיים. אולם אם חניונים אלה לא מתוכננים נכון הן מבחינת מערכת איוורור תניונים נכונה והסדרי תנועה נכונים נשארת תרומתם של אלה למניעת מיזוג אוויר שולית בלבד.

פתרונות:

תכנון זרימה נכון של התנועה בחניון
מהירות נסיעה איטית של נהגים המחפשים מקום חניה פנוי גורמת לפליטות מוגברות, מרוכזות וממושכות של מזהמים.
מערכת ניתוב נהגים אל מקומות החניה הפנויים (PGS) יכולה לחסוך עד 75% מהזמן ומזיהום האוויר.
מערכות ניתוב נהגים אל מקומות חניה פנוים(PGS) כגון "Quick Park" של חברת מטלפרס עושות כבר את זאת בחניונים תת-קרקעיים רבים בישראל.

מערכת אוורור חניונים יעילה

מערכת אוורור חניונים שאינה מתוכננת נכון היא בזבזנית בזמן ובחשיפת המשתמשים לזיהום האוויר. הדרישה של רשויות התכנון לבדיקה ממוחשבת של מערכות אוורור ופינוי עשן בחניונים על ידי תוכנת CFD תיקנית היא הערובה לכך שמערכת אוורור החניון ופינוי העשן עושה את מלאכתה נאמנה. מערכות Green Vent של מטלפרס מבוססות CFD כנ"ל פועלות בהצלחה ברחבי ישראל ומאושרות על ידי רשויות כבוי האש כי הן בנוסף מתפקדות כמערכות פינוי עשן תיקניות.

תחזוקה נכונה

חברת מטלפרס מספקת ללקוחותיה שרות שנתי למערכות אוורור החניונים Green Vent ובודקת בדיקות תקופתיות, כנדרש על ידי תקנים, על מנת לוודא את תקינותם.

שרות דומה ניתן על ידי מטלפרס לשורה שלמה של מערכות המסופקות על ידן כגון: חלונות פינוי עשן אוטומטיים, מסכי עשן אש, דמפרים נגד אש (מדפי אש), מפוחים לפינוי עשן העמידים בחום עד 300 מעלות ועוד.